תאונות בזמן העבודה

הביטוח לאומי הוא הגורם שמבטח את אזרחי ישראל העובדים. בכל חודש אנו משלמים כסף לביטוח הלאומי, שחלקו נועד לבטח אותנו במקרים של "תאונות עבודה". הכיסוי הביטוחי תקף מרגע היציאה מהבית לכיוון העבודה, ממשיך במהלך יום העבודה ומסתיים בדרך חזרה מהעבודה לביתנו.

במקרה ואדם נפגע בזמן העבודה יש לפעול באופן הבא:

– מילוי טופס ב.ל. 250 (לשכיר) או טופס ב.ל. 283 (לעצמאי). את הטופס מגישים לקופת החולים, ומקבלים "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה" (ימי המחלה).

– מילוי טופס ב.ל. 211, זהו טופס הודעה לביטוח לאומי על כך שארעה התאונה. לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים המתאימים.

– ביטוח לאומי בודק את התיק, ולאחר שהכיר באירוע כתאונת עבודה, הוא משלם למבוטח פיצוי בגובה של 75% מהשכר המבוטח. תשלום זה נקרא "דמי פגיעה", ומשולם עד מקסימום של 91 יום.

– במקרים של פציעה, שיש חשש שתגרום לנכות זמנית או צמיתה, יש למלא טופס ב.ל. 200– זהו טופס להכרה בנכות, שבו אנו מבקשים להיבדק על ידי ועדה רפואית. בועדה נבדקים על ידי רופאים מומחים בתחום של הפציעה, והם קובעים את אחוזי הנכות. באם אנו חושבים שקביעת הנכות נמוכה מידי ולא משקפת נכונה את מצבנו הבריאותי, ניתן להגיש ערעור  ולהיבדק על ידי ועדה חדשה עם רופאים שונים.

במקרים שהנפגע לא עובד תקופה ארוכה או שהשכר שלו נפגע, ניתן לבקש מביטוח לאומי תוספת לנכות דרך תקנה 18 א' (בנכות זמנית) או דרך תקנה 15 (בנכות קבועה).

– חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום של תאונות עבודה. עורך הדין ימלא עם הלקוח את הטפסים (חשוב ביותר למלאם כראוי), יגישם לביטוח לאומי ויופיע עם הלקוח בועדות הרפואיות. עו"ד בקיא בתחום יכול להוות את ההבדל בין כישלון להצלחה בהליך מול ביטוח לאומי, כאשר הבדל זה יכול להתבטא בכסף רב.

בכבוד רב,

ברק אביבי, עו"ד

מאמרי המידע באתר זה הינם ברמה משפטית בסיסית, ונועדו לציבור הרחב לשם ידע כללי בלבד. מאמרים אלו אינם מהווים ייעוץ משפטי .